הקסם שקורה בין הטיוטה למדף: למה עריכה ספרותית ולשונית עושה ספר שאנשים באמת רוצים לקרוא
יש רגע כזה, באמצע כתיבה, שבו הכול מרגיש חד. הדמויות חיות, הדיאלוגים שנונים, העלילה דופקת כמו לב בריא, ואתם כבר רואים את הספר מודפס, עם כריכה שמצטלמת נהדר. ואז מגיע הרגע שבו קורא אמיתי פוגש את הטקסט… ופתאום מתברר שהמוח של הקורא לא חי בתוך הראש שלכם. הוא צריך כבישים מסומנים, תאורה טובה, וקצת פחות בורות בכביש.
כאן נכנסות עריכה ספרותית ועריכה לשונית. הן לא באות “לתקן” אתכם. הן באות לגרום לספר שלכם להיקרא כמו שהתכוונתם שייקרא: חלק, מסקרן, מדויק, עם קול ברור ובלי רגעים שבהם הקורא אומר: רגע, מה? מי? למה? ובעיקר: למה המשפט הזה נמשך כמו תור בדואר? לפרטים על הדפסה לפי דרישה עם ספרי ניב
עריכה היא לא קישוט. היא מנוע. היא ההבדל בין טיוטה טובה לספר שהקוראים מסיימים בלילה אחד ואז שולחים הודעה לחבר: תקשיב, יש לי משהו שאתה חייב לקרוא.
מה ההבדל בין עריכה ספרותית לעריכה לשונית (ולמה שתיהן קריטיות)?
בואו נעשה סדר, כי בשוק אוהבים לערבב מונחים כאילו זו סלט ישראלי.
עריכה ספרותית עוסקת בתמונה הגדולה
היא מתמקדת במה שהקורא חווה ברמת הסיפור, המבנה והקצב:
– עלילה: האם יש מתח? האם יש “בטן” באמצע? האם הסוף מרגיש מגיע או נופל מהשמיים?
– דמויות: האם הן עקביות? מתפתחות? מדברות בקול שלהן ולא בקול של “סופר/ת שמנסה”?
– נקודת מבט: האם היא יציבה? האם המעברים עובדים?
– קצב וסצנות: איפה צריך לקצר, איפה להרחיב, איפה לתת לקורא לנשום
– טון וסגנון: האם הספר יודע מי הוא? רומן? מתח? עיון קליל? ספר ילדים? (כן, גם ספר ילדים יכול להיות חכם מאוד. הוא פשוט לא צריך להסביר את עצמו כמו דוח שנתי.)
עריכה לשונית מתמקדת בחוויית הקריאה ברמת המשפט
כאן נכנסים הדיוקים שעושים את ההבדל בין “כמעט” ל“וואו”:
– תחביר: משפטים שזורמים ולא מאבדים את הקורא באמצע
– דיוק מילים: לבחור מילה אחת נכונה במקום שלוש בערך
– עקביות: מונחים, זמנים, שמות, כתיב
– שפה: התאמה לקהל, לדמות, לז’אנר
– ניקוד (אם צריך), פיסוק, ושאר דברים קטנים שהקורא לא אמור “לשים לב אליהם” – רק ליהנות מהם
והקטע היפה? כששתיהן נעשות טוב, הקורא לא אומר “איזה עריכה מצוינת”. הוא פשוט נשאב פנימה.
3 סימנים שהספר שלך “טוב”, אבל עריכה תהפוך אותו לבלתי נשכח
1) אנשים אומרים: “אהבתי, אבל…”
ה”אבל” הזה הוא אוצר. הוא רומז איפה החוויה נשברה: באמצע, בסוף, בדמות מסוימת, או בשפה שקצת “מתאמצת”.
2) יש חלקים שאתם מדלגים עליהם בעצמכם
אם אפילו אתם מרפרפים על פרק מסוים, הקורא כנראה כבר בדק מה מצב הסוללה.
3) אתם יודעים מה רציתם להגיד, אבל הטקסט לא תמיד אומר את זה
זה קורה לכולם. בראש זה נשמע כמו קולנוע. על הדף זה יוצא כמו הוראות הרכבה.
מה באמת קורה בתוך תהליך עריכה טוב? הצצה מאחורי הקלעים
תהליך עריכה איכותי מרגיש פחות כמו “לתקן טקסט” ויותר כמו לשייף יהלום בלי לשבור אותו.
שלב 1: אבחון חד וברור
לפני שנוגעים במילה, בודקים:
– מה ההבטחה של הספר לקורא?
– מי הקהל המדויק?
– איפה הספר כבר עובד מעולה?
– איפה הוא מאבד אנרגיה?
שלב 2: עריכה ספרותית – מבנה, קצב, סיפור
כאן עולים דיונים כמו:
– האם הפרק הראשון תופס? או שהוא עושה “חימום” של 40 עמודים?
– האם כל סצנה עושה עבודה? (מקדמת עלילה/מעמיקה דמות/מייצרת מתח/נותנת מידע – רצוי לפחות שניים)
– האם יש חזרתיות שמחלישה במקום להעצים?
– האם אפשר להעלות את הרף בלי לאבד את הקול שלכם?
שלב 3: עריכה לשונית – להפוך את הטקסט לנעים ומדויק
זה המקום שבו משפטים מקבלים שרירים:
– לקצר איפה שצריך, להאריך איפה שהרגש צריך מקום
– להפוך ניסוחים עמומים לבהירים
– לשמור על ייחוד לשוני בלי שיצא “כתוב מדי”
– לאחד סגנון: אם התחלתם קליל – לא להפוך פתאום לעורך דין
שלב 4: הגהה (כן, זה משהו אחר)
הגהה היא השכבה האחרונה: שגיאות כתיב, פיסוק, עקביות קטנה, דברים שקופצים אחרי עימוד. היא לא מחליפה עריכה, היא סוגרת את כל מה שלא אמור להישאר פתוח.
למה עריכה היא גם עניין שיווקי (בקטע טוב)
בואו נדבר תכל’ס: ספר לא נמכר רק בגלל שהוא “חשוב”. הוא נמכר בגלל שהוא גורם לאנשים להרגיש משהו ואז לספר על זה הלאה.
עריכה טובה משפיעה על:
– ביקורות: קוראים כותבים ביקורות כשהחוויה חזקה וברורה
– המלצות מפה לאוזן: אין פרסום חזק מזה
– אמון: הקורא מרגיש שהשקיעו בו
– קריאות חוזרת: ספר שנעים לקרוא חוזרים אליו, מצטטים ממנו, נותנים אותו מתנה
– מיתוג אישי: ספר ערוך היטב מציב אתכם ככותבים רציניים, גם אם הטון שלכם שובב וציני (ובלבד שהוא מדויק)
ואם אתם כותבים ספר עיון, עריכה יכולה להפוך ידע מצוין למסלול שבו הקורא לא נופל באמצע.
5 טעויות נפוצות שכותבים עושים לגבי עריכה (ואיך לצאת מזה בחיוך)
1) “אני אערוך לבד, אני מכיר/ה את הטקסט”
בדיוק בגלל זה קשה לערוך לבד. המוח שלכם משלים חורים אוטומטית. כאילו הוא עובד עם טלפרומפטר.
2) “עריכה תהרוס לי את הקול”
עריכה טובה שומרת על הקול ומגבירה אותו. אם הקול שלכם הוא גיטרה – עריכה היא מגבר, לא כפתור השתקה.
3) “אין לי זמן, אני רוצה להוציא כבר”
הקורא שלכם לא ממהר. הוא רוצה ספר טוב. וגם אתם, בסוף, רוצים להחזיק מוצר שאתם גאים בו.
4) “זה רק תיקוני לשון”
אם המבנה מקרטע, לשון מצוחצחת לא תציל את זה. זה כמו לשים בושם על עוגה שיצאה מהתנור לפני הזמן.
5) “עריכה זה יקר, אולי נוותר”
עריכה היא השקעה שמחזירה את עצמה בחוויה של הקורא, בביקורות, בהמלצות ובביטחון שלכם בטקסט. ומה שיפה – אפשר לתכנן אותה חכם: לפי שלבים, לפי סדר עדיפות, לפי היקף.
שאלות ותשובות קצרות (כי תמיד יש את השאלות האלה)
שאלה: מה קודם – עריכה ספרותית או לשונית?
תשובה: כמעט תמיד ספרותית קודם. אחרת אתם מלטשים משפטים שיכול להיות שיחתכו או יזוזו.
שאלה: כמה סבבים צריך?
תשובה: לרוב לפחות שניים: סבב תוכן/ספרותי ואז סבב לשון, ובסוף הגהה. לפעמים יש עוד סבב קצר אחרי תיקונים.
שאלה: האם עריכה מתאימה גם לשירה?
תשובה: כן, אבל בגישה אחרת. בשירה עובדים על דיוק, מוזיקליות, עקביות, ושמירה קנאית על הקול.
שאלה: איך יודעים שהעורך/ת מתאימים לי?
תשובה: מרגישים שהטקסט שלכם מובן להם, שהם שואלים שאלות חדות, ושאתם יוצאים מהשיחה עם רעב טוב לשפר – לא עם תחושה שמישהו “ניצח” אתכם.
שאלה: האם העריכה כוללת גם פידבק על שם הספר והתקציר?
תשובה: לפעמים כן, וזה שווה זהב. כי שם ותקציר הם השער של הקורא.
שאלה: אפשר לערוך רק פרק ראשון כדי לבדוק התאמה?
תשובה: זה מהלך חכם. פרק לדוגמה (או כמה עמודים) נותן לכם טעימה אמיתית מהשיטה ומהכימיה.
7 דברים קטנים בעריכה לשונית שעושים הבדל ענק (כן, ענק)
1) פיסוק שמייצר נשימה נכונה
פסיק במקום הנכון יכול להציל בדיחה. או רגש. או שניהם.
2) חזרתיות חמודה מול חזרתיות מעייפת
לפעמים חזרה היא סגנון. לפעמים היא פשוט שכחה שעשיתם copy-paste בראש.
3) מילים “חלשות” שמדללות טקסט
כמו: “מאוד”, “בעצם”, “כזה”, “כאילו” (כן, גם זה יכול לעבוד – אבל במינון מדויק)
4) אחידות בזמן
ספר שמקפץ בין עבר להווה בלי סיבה גורם לקורא לעשות מתיחות במקום להישאב.
5) שמות ותאריכים עקביים
אם הדמות נקראת דניאל בפרק 2 ודניאלה בפרק 5, הקורא יחשוב שיש פה טוויסט. ואז יתאכזב כשאין.
6) דיאלוגים שנשמעים כמו אנשים אמיתיים
אף אחד לא אומר: “שלום לך, יוסי, כפי שידוע לך מאז ילדותנו בכיתה ג’…” אלא אם הספר הוא פארודיה מודעת לעצמה.
7) קיצורים חכמים
יש משפטים שאפשר לחתוך בשליש ולהרוויח פי שניים עוצמה.
אז איך בוחרים עריכה שמתאימה בדיוק לספר שלכם?
כדאי לגשת לזה כמו לבחירת שותף למסע (אבל בלי דרמה):
– בקשו דוגמת עריכה קצרה
– ודאו שיש תיאום ציפיות לגבי עומק העבודה
– שאלו איך נראה תהליך תיקונים: הערות? שיחה? מסמך מסודר?
– בדקו אם יש הבנה בז’אנר שלכם
– שימו לב לתחושה: אתם צריכים לצאת עם אנרגיה ליצור, לא עם רצון להיעלם למדבר
ואם אתם מוציאים לאור בהוצאה מסודרת או עצמאית – עריכה היא עדיין הלב של האיכות. כריכה יפה תגרום להרים את הספר. עריכה טובה תגרום לסיים אותו.
סיכום: הטיוטה היא רק ההתחלה, והקורא מרוויח מזה בענק
כתיבה היא יצירה. עריכה היא ההפיכה שלה למשהו שמוכן לפגוש קוראים אמיתיים, עם חיים אמיתיים, עם הסחות דעת אמיתיות, ועם רצון פשוט: לקרוא משהו טוב.
עריכה ספרותית מסדרת את הסיפור כך שהוא יוביל את הקורא בדיוק איפה שרציתם. עריכה לשונית הופכת את הדרך לשם לכיפית, חלקה, מדויקת, וכזאת שלא גורמת לעצור באמצע כדי להבין “מה הכוונה פה”. וכששתי העריכות נעשות כמו שצריך, אתם לא רק מוציאים ספר לאור – אתם מוציאים חוויה.
ואז, במקום לקוות שהקורא “יבין למה התכוונתם”, אתם גורמים לו להרגיש את זה. בדיוק. פנו לספרי ניב הוצאה לאור