קופירייטינג מותאם למגזר הערבי – הסודות שיעיפו את התוכן שלך לשמיים
כשמדברים על שיווק, כולנו יודעים שהתוכן הוא המלך, אבל מה לגבי כשקהל היעד הוא המגזר הערבי? כאן נכנס לתמונה הקופירייטינג – אבל לא סתם קופירייטינג. מדובר באמנות של ממש, שבה התכנים צריכים לדבר בשפת הלב, להבין את הקלילות והעומק התרבותי ולדייק את המסר בדיוק במקום הנכון. רוצה לדעת איך עושים את זה כמו מקצוען? תתכונן להרפתקה שמשנה את כללי המשחק.
למה בכלל צריך קופירייטינג מותאם למגזר הערבי? זו לא שפה נוספת בלבד
נתחיל מנקודת הפתיחה החשובה לגבי פרסום למגזר הערבי: המגזר הערבי בישראל ובעולם הוא לא רק קבוצה שפשוט קוראים לה "ערבים". מדובר בקהילה עם זהות תרבותית עשירה, ערכים ייחודיים והרגלי צריכה שונים. לכן כשחושבים תוכן – חשוב לחדד שכל מילה נבחרת בקפידה, שתהיה אותנטית, מקרבת ומכבדת.
כאן זה לא רץ כמו באנגלית או בעברית. צריך לבנות גשרים שבין שפה לדובר העם, בין מילים למשמעות חברתית בין בין אמונות לאופנות. הבנת הקהל מגדילה את הסיכוי לקבל תגובות, שיתופים ולקוחות מרוצים. אז למה לא ממש לפרגן להם עם תוכן שהם יאהבו?
שלוש טעויות שקופירייטר לא-מותאם עושה במגזר הזה (ואיך להתחמק מהן)
- דיבור בשפה רשמית מדי: כן, ערבית זה יחידת מדויקת ורהוטה – אבל אין צורך להכביד בתוכן! די במילים יומיומיות – קלילות – שיכולות להגיע לכל כיסא בסלון.
- הזנחת הכללים התרבותיים: אפילו המילים הכי מושלמות יתפסו כלא מחוברים למגזר אם אין התייחסות לערכי המסורת, דת והמשפחה – כמו למשל להציג את "המוצרים" בהקשר של שמחה או אירוח, לא סתם שפע ורווחה.
- שימוש בתבניות תרגום ישיר: תרגום מילולי לא עובד – יש לפתח חשיבה מקומית. לדוגמה: כשמתארים חופשה באופן שמדבר על טבע נופים ושקט, חשוב להבין איזה נופים ומסרים מתאימים לקהל הזה.
עכשיו כשברור לך מה לא לעשות, בוא נכנס ל-5 דרכים מעולות לכתוב קופירייטינג מנצח בערבית
- הבן את הצורך, לא רק את המוצר: תרבות הצריכה במגזר הערבי מושפעת מהרבה גורמים חברתיים. אם אתה מוכר מוצר, חשוב לקשר אותו לסיפור משפחתי, לחג, או למפגש חברים. כך המסר שלך יעדכן את הלב ולהרגיש קרוב ואישי.
- השתמש בסלנג ולשון מדוברת חכמה: כמו בעברית – ערבית כוללת ניבים וניבים שונים. קופירייטינג שכתוב בערבית מדוברת, אבל בצורה מושכלת, הופך את ההודעה לרחבה ונגישה.
- פשט את המסרים – אבל אל תזלזל באינטליגנציה: תוכן טוב הוא כזה שמעביר מידע ברור ופשוט, אך עדיין משדר כבוד לשומע ויוצר תחושת שותפות.
- כלול פניות ישירות אל הקורא: המשפטים צריכים "לדבר" איתו – ייחסו לו מקום וכבוד. משפט כמו “אתם כבר מוכנים לחגיגה?” הוא הרבה יותר חזק מ"לכם מצפה חוויה נהדרת".
- אל תשכח את קריאות הפעולה: בזכותה התוכן זז ממשפך התודעה למעשי. "לחצו כאן כדי לגלות", "הצטרפו למשפחה שלנו", "אל תחכו" – כל הגרסאות האלה צריכים להיות מותאמות לסגנון ולשפה של הקהל.
מגניב, אבל איך עושים את כל זה בלי להשתעשע עם הכתיבה?
ההפתעה (או האושר) האמיתי הוא שהקופירייטינג בערבית מאפשר יצירות תוכן סופר מהנות. כזה שמזכיר סיפורים טובים מאולפן טלוויזיה. למה? כי המגזר הערבי מאוד אוהב סיפורים, משלבים הומור עדין, דימויים יפים, ומלל שיש בו נשמה.
נסה לחשוב על משפט שמתחיל בכיף, ממשיך בעניין, ובסוף נותן הנעה לפעולה שאי אפשר לסרב לה. לדוגמה:
"מה אם היינו אומרים לכם שהחופשה הבאה שלכם יכולה להתחיל כבר מהיום? תנו לנו להוכיח."
החיבור הזה בין מילים למשמעות מקרב את הקורא, משאיר אותו במתח ורוצה לגלות עוד.
5 שאלות נפוצות לגבי קופירייטינג למגזר הערבי
- איך מבטיחים שהמסר יעבור גם בהבדלים דיאלקטיים?
לכתיבה מומלץ לבחור "ערבית ספרותית פשטנית" או ערבית מדוברת ברמה כללית, שתתאים לרוב הקהל, ולשלב ביטויים שקרובים לשפה המדוברת במידה. - האם אפשר להשתמש באנגלית בתוך הטקסט?
תלוי! בעסקים שמדברים לקהל צעיר ופתוח, כן. אך בתכנים רשמיים או לקהל שמרן פחות כדאי לשמור על שלמות השפה. - האם צריך להיות מודע לפוליטיקה בתוכן?
בהחלט כן, אך אפשר להישאר ניטרליים וחיוביים, להימנע מנושאים שסוערים ולהתמקד בערכים משותפים. - כמה מילים צריך שהטקסט יהיה ארוך?
הכל תלוי בפלטפורמה, אך מאמרים ופרסומים מקצועיים נסוגים בין 300 ל-1200 מילים תוך עמידה בקצב קריאה קל ונעים. - איך יודעים שהקופירייטינג עובד?
יש למדוד תגובות, שיתופים, לידים והמרות. אין כמו חיבור אמיתי בין המסר לקהל.
לסיכום
אל תשכח, קופירייטינג מצליח הוא כזה שנוגע, שמדבר שפה פנימית, ומזרים את הרגשת השייכות. ככה מצליחים למתג, למכור, ובעיקר – לעשות שמח למי שקורא.
אם אתם רוצים לתפוס באמת את הלב של המגזר הערבי, אל תכתבו סתם תוכן – השקיעו בכתיבה שמכירה את הקהל מבפנים. קופירייטינג מותאם הוא לא רק אמצעי שיווק – זו אמנות של ממש. כשאתם יודעים איך לדבר בשפה, גם ההצלחה לא מאחרת להגיע.