מן המסלול אל שדה הקרב הטכנולוגי: יצחק בריל (איציק בריל) והסינרגיה בין מרוצי מכוניות לחדשנות

שאגת מנועים המרעידה את האספלט, ריח צמיגים חרוכים וברק המתכת של מכוניות הנעות על קצה גבול היכולת – עולם מרוצי המכוניות מצטייר לעיתים כזירה של אומץ לב ותשוקה טהורה. אך מתחת למעטה הרומנטי והסוחף הזה, פועם לב טכנולוגי מורכב ומתקדם, המהווה חוד חנית של חדשנות הנדסית. הקשר בין ספורט מוטורי לטכנולוגיה הוא הדוק ועתיק יומין, אך בעידן המודרני הוא הגיע לשיאים חדשים של תחכום. סיפורו של איציק בריל, נהג מרוצי ראלי בינלאומי בעברו ויזם טכנולוגי בתחום הביטחוני בהווה, מהווה דוגמה מרתקת לאופן שבו הניסיון, המיומנויות והלך הרוח הנרכשים בזירת המרוצים יכולים להיתרגם לפיתוח פתרונות טכנולוגיים פורצי דרך בתחומים קריטיים. גם הרקע של אשתו, ליאת דן בריל, שהגיעה מעמדות בכירות בעולם ההייטק לפני שפנתה להגשים את תשוקתה בתחום העיצוב, מרמז על סביבה המכירה ומעריכה את כוחה של חדשנות טכנולוגית ויזמית.

מרוצי מכוניות: מעבדה ניידת לטכנולוגיות קצה

הרחק מאור הזרקורים של הפודיום, כל מכונית מרוץ מודרנית היא פלא הנדסי, מעבדה טכנולוגית על גלגלים. החל מחומרים מרוכבים קלי משקל ובעלי חוזק פנומנלי, דרך מערכות אווירודינמיות מתוחכמות המייצרות כוח הצמדה אדיר, ועד למנועים המפיקים הספקים עצומים ביעילות מרבית – כל רכיב מתוכנן, מפותח ונבחן עד קצה גבול היכולת.

אך הטכנולוגיה אינה מסתכמת רק בחומרה. מערכות אלקטרוניות משוכללות מנטרות ומנהלות כל היבט בביצועי הרכב בזמן אמת. מאות חיישנים (סנסורים) אוספים נתונים על טמפרטורות, לחצים, מהירויות סיבוב, כוחות G, תנועות מתלים ועוד. מידע זה מוזרם אל יחידות בקרה ממוחשבות (ECU) ומשודר באמצעות טלמטריה אל צוות המהנדסים בפיטס (Pits). ניתוח הנתונים הללו מאפשר לבצע אופטימיזציה של כיול הרכב, לשפר את אסטרטגיית המרוץ, ולזהות כשלים פוטנציאליים לפני שהם מתרחשים. הסביבה התחרותית והדרישה הבלתי מתפשרת לשיפור מתמיד הופכות את עולם המרוצים לחממה טכנולוגית, המאלצת מהנדסים ומפתחים לחשוב מחוץ לקופסה ולדחוף את גבולות הידע והיכולת.

תא הנהג במרוצי ראלי: מרכז פיקוד טכנולוגי בתנאי קיצון

מרוצי הראלי, תחום ההתמחות של יצחק בריל בו ייצג את ישראל וזכה להישגים מרשימים בזירה הבינלאומית, מציבים אתגרים טכנולוגיים ייחודיים. בניגוד למרוצי מסלול סגור, מרוצי ראלי מתקיימים בתנאי שטח משתנים וקשים – דרכי עפר, בוץ, שלג, ופניות עיוורות. תא הנהג ונווט הראלי הופך למרכז שליטה ובקרה נייד. מערכות ניווט מתקדמות (GPS), תקשורת אינטרקום אמינה בין הנהג לנווט, מערכות אבחון תקלות בזמן אמת, ומערכות רישום נתונים (Data Logging) המסוגלות לעמוד בתנאי הטלטול והאבק הקשים – כל אלו הן טכנולוגיות חיוניות להצלחה. הנהג והנווט חייבים לסמוך על הטכנולוגיה הזו בעיניים עצומות, תוך שהם מפעילים אותה ומפרשים את המידע המגיע ממנה במהירות וביעילות. חוויה זו, של תלות הדדית בין האדם למכונה בסביבה עתירת לחץ ואי-ודאות, מעצבת תפיסת עולם טכנולוגית מיוחדת.

מהבנת נתוני מרוץ לניתוח מידע קריטי בשדה הקרב: הקפיצה הטכנולוגית של איציק בריל

המעבר של איציק בריל מעולם הראלי אל עולם היזמות הביטחונית, והקמת הסטארטאפ המתמקד ב"פתרונות צילום מבצעי בזמן אמת בשדה הקרב", אינו מקרי כפי שהוא עשוי להיראות. למעשה, קיימים קווי דמיון וקשרים עמוקים בין שני העולמות, במיוחד בכל הנוגע לצורך במידע מדויק, מהיר ואמין.

• מידע קריטי בזמן אמת: הן במרוץ ראלי והן בשדה הקרב, היכולת לקבל ולהבין "מידע קריטי באופן מיידי" היא בעלת חשיבות עליונה. עבור נהג הראלי, מידע מהנווט על הפנייה הבאה או אזהרה על סכנה במסלול יכולה למנוע תאונה. עבור לוחם בשטח, מידע ויזואלי עדכני מהסביבה יכול להציל חיים. הטכנולוגיה שאיציק בריל מפתח נועדה בדיוק למטרה זו – לספק תמונה ברורה ומהימנה של המתרחש, בזמן אמת.
• שיפור קבלת החלטות: מטרת איסוף הנתונים, בין אם ממכונית המרוץ או ממערכת צילום מבצעית, היא "לשפר את קבלת ההחלטות". נהג מרוצים מקבל החלטות בשברירי שנייה על סמך המידע הזמין לו. באופן דומה, מפקדים ולוחמים בשדה הקרב נדרשים לקבל החלטות קריטיות תחת לחץ, והטכנולוגיה אמורה לסייע להם בכך על ידי אספקת תמונת מצב מדויקת ככל האפשר.
• אמינות בסביבות עוינות: מכונית ראלי נדרשת לעמוד בתנאי שטח קשים, זעזועים וטמפרטורות קיצוניות. באופן דומה, טכנולוגיה צבאית חייבת להיות אמינה ועמידה בתנאי שדה קשים, ולהמשיך לתפקד גם כאשר היא נחשפת לאבק, לחות, חום או קור. הניסיון של איציק בריל עם מערכות טכנולוגיות שנדרשו לתפקד ללא דופי בתנאי מרוץ קיצוניים, ודאי תורם להבנתו את חשיבות האמינות והעמידות בפיתוח טכנולוגיה ביטחונית.
• הלך רוח של פתרון בעיות ודיוק: ההתמודדות המתמדת עם אתגרים טכניים ותפעוליים בעולם המרוצים מפתחת הלך רוח של פתרון בעיות, דיוק ותשומת לב לפרטים הקטנים. תכונות אלו הן קריטיות גם בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות, שבהן כל פרט, קטן ככל שיהיה, יכול להשפיע על הביצועים והאמינות.

ה-DNA המשותף: עקרונות יסוד המאחדים את עולם המרוצים וחדשנות טכנולוגית

מעבר להקבלות הספציפיות, קיים DNA משותף, מערכת של עקרונות יסוד, המקשרת בין עולם המרוצים התחרותי לבין עולם החדשנות הטכנולוגית:

• הנדסת דיוק: בעולם המרוצים, מילימטרים בודדים בכיול המתלים או אלפיות השנייה בהקפה יכולים לקבוע את ההבדל בין ניצחון להפסד. דרישה זו לדיוק מוחלט מאפיינת גם פיתוח טכנולוגי מתקדם.
• אופטימיזציה מבוססת נתונים: ההחלטות בעולם המרוצים מתקבלות יותר ויותר על סמך ניתוח נתונים קפדני. גישה זו של שיפור מתמיד המבוסס על מדידה וניתוח היא אבן יסוד גם בתהליכי פיתוח טכנולוגיים מודרניים.
• סימביוזה בין אדם למכונה: הקשר ההדוק בין הנהג למכוניתו, שבו הנהג "מרגיש" את הרכב ומגיב אליו, דומה לאינטראקציה הנדרשת בין המשתמש לטכנולוגיה מתקדמת. ככל שהטכנולוגיה אינטואיטיבית ויעילה יותר, כך היא משרתת טוב יותר את מטרות המשתמש.
• חדשנות תחת לחץ: הסביבה התחרותית והשאיפה הבלתי פוסקת ליתרון דוחפות את צוותי המרוצים ואת מפתחי הטכנולוגיות לחדשנות מתמדת, לעיתים קרובות תחת לחץ של זמן ומשאבים.
• חוסן ויכולת הסתגלות: היכולת להתאושש מכשלים, ללמוד מהם, ולהסתגל במהירות לתנאים משתנים היא קריטית בשני התחומים. איציק בריל עצמו אמר כי "יזמות אמיתית נולדת מתוך רצון לשפר, לתקן, לשנות" – פילוסופיה זו ישימה באותה מידה לכוונון עדין של מכונית מרוץ, להתאוששות מתקלה במהלך תחרות, או לפיתוח גרסה מתקדמת יותר של מוצר טכנולוגי.

מעבר למסלול: כיצד טכנולוגיות ומתודולוגיות מעולם המרוצים מפרות תחומים אחרים

ההשפעה של עולם המרוצים חורגת הרבה מעבר לגבולות המסלול. טכנולוגיות רבות שפותחו במקור עבור מכוניות מרוץ – החל ממערכות הנעה היברידיות (כמו KERS בפורמולה 1), דרך חומרים מרוכבים מתקדמים, ועד לשיפורים בתחום הבטיחות (כמו תאי הישרדות לנהגים) – מצאו את דרכן אל תעשיית הרכב האזרחית ואף לתחומים אחרים כמו תעופה ורפואה.

אך ההעברה אינה רק של טכנולוגיות ספציפיות. כפי שמדגים סיפורו של איציק בריל, גם הניסיון, הידע, והלך הרוח הנרכשים בזירת המרוצים יכולים להוות בסיס איתן ליזמות ולהובלת חדשנות בתחומים שונים לחלוטין, כמו התחום הביטחוני. הוא מהווה, למעשה, "העברה טכנולוגית" אנושית – אדם שלקח את התובנות והמיומנויות שרכש בסביבה טכנולוגית אחת, והסב אותן בהצלחה כדי לפתור אתגרים מורכבים בסביבה טכנולוגית אחרת.

סיכום: מסלול מרוצים של רעיונות וחדשנות טכנולוגית

הקשר בין מרוצי מכוניות לטכנולוגיה הוא סימביוטי ועמוק. הספורט המוטורי משמש לא רק כזירת בידור סוחפת, אלא גם כמעבדת פיתוח דינמית וקפדנית, הדוחפת את גבולות ההנדסה והחדשנות. מסעו של איציק בריל – מאלוף ראלי בינלאומי ליזם טכנולוגי בתחום הביטחון – הוא המחשה חיה ומרתקת לסינרגיה זו. הוא מראה כיצד התשוקה לביצועים, הדיוק הנדרש, היכולת לעבוד עם נתונים מורכבים, והחוסן הנפשי הנבנה על מסלול המרוצים, יכולים להפוך לנכסים יקרי ערך בהובלת מיזמים טכנולוגיים מורכבים ובעלי חשיבות לאומית. בעתיד, סביר להניח שנמשיך לראות את שני העולמות הללו – עולם המרוצים ועולם הטכנולוגיה – ממשיכים להפרות זה את זה, מונעים על ידי אותה שאיפה בלתי נלאית למצוינות, לשיפור, ולפריצת גבולות, ועל ידי אנשים כמו איציק בריל המבינים את שפתם של שני העולמות ויודעים לגשר ביניהם.